יום שבת, 25/9/10, 16:43
למרגלות פסגות ההימליה, נחמץ הלב. אני זוכרת תחושה דומה, כשהגעתי לראשונה, בשנות ה-30 שלי, בערב קיצי וגשום לוונציה. החלונות היו מוגפים בתריסי עץ אטומים, אור החשמל שבבתים פנימה כמעט לא חמק מבעדם החוצה. עם רדת הלילה היו הבתים... |
יום שישי , 17/9/10, 16:58
מנין הנטיה האנושית להתרפק על הילדות, להתגעגעג אליה, לעשות לה אידיאליזציה. הרי כל בחינה של הילדות תעלה הרבה כאב, שאז לא היו לנו המלים לבטא אותו. לוא דווקא רגעי האושר שחווינו בילדות הם שגורמים לנו להתגעגע, אלא עוצמת הקליטה... |
יום שישי , 10/9/10, 13:33
שמעתי את הדברים מחבר קרוב, שנתבשר שהוא חולה במחלה מהסוג, שכל המתבשר על קיומה בגופו, מבין שנגזר דינו למות ובקרוב. אולי הניתוח יאריך את חייו, אולי את סבלו. הוא, כמו רוב מי שנקלעו למצב דומה, לא יכול היה לסרב לניתוח. "אחרי מ... |
אין רשומות לתצוגה